יש כמה וכמה נושאים בחברה הישראלית, בדומה לחברות אחרות בעולם, שהם בגדר טאבו. נושאים מאתגרים או "נפיצים", אך גם נושאים שמריבת האנשים פשוט לא פוגשים ביום-יום, וכאשר כבר פוגשים אותם, הם מהווים אתגר כפול, שרק מעצים את הסיטואציה שהובילה למפגש עימם. נושא אחד שכזה הינו אשפוז כפוי.
העניין הוא שחשוב לדבר על הנושא הזה, אפילו חשוב מאוד לדבר עליו. ככל שיותר אנשים ידעו ויבינו במה מדובר, כך במידה ותתקלו בסיטואציה שכזו, תוכלו להתמודד איתה בצורה מושכלת יותר, בריאה יותר, ונכונה יותר, גם באספקט הרגשי, אך גם באספקט המשפטי והמורכב שאופף את התחום.
כמה עובדות על האשפוז הכפוי בישראל:
- האשפוז הכפוי הוא בעצם אשפוז כנגד רצונו של המתאשפז. מהלך שכזה נעשה רק בחסות החוק המגדיר בצורה ברורה ככל הניתן את הסיטואציה בה אכן ניתן לבצע מהלך לא פשוט שכזה. לעיתים, החוק היבש לא מתיישב בצורה הרמטית עם הסיטואציה הקיימת, ולכן לעיתים יש צורך בתמיכה וליווי משפטיים.
- יש כמה מטרות לאשפוז בכפייה, כאשר כולן מכוונות לטובת המאושפז, בין אם הוא רוצה בכך ובין אם לא (וכמובן שבמקרה של אשפוזים כפויים הרי שהמאושפז לא מעוניין בעזרה זו). המטרה הראשונה (לא בסדר היררכי) היא להגן על עליו בפני עצמו, הן מפני פגיעה עצמית מכוונת, והן במקרים בהם קיים חשש שמצבו הנפשי של המטופל עלול להובילו להתנהלות שתפגע בו שלא מתוך רצונו. המטרה השנייה היא להגן על הזולת מפגיעה פוטנציאלית שהמטופל עלול לפגוע. המטרה השלישית כמובן להעניק לו טיפול ראוי, אשר יעזור לו להתייצב מבחינה נפשית ומנטלית, ולחזור לרמת תפקוד מנטלית גבוהה דיו כדי להשתחרר בחזרה להמשך מעקב וטיפול בקהילה.
- ישנן שתי דרכים רשמיות לאשפז אדם בכפייה. הראשונה היא לאחר שעבר בדיקה (לעיתים גם בכפייה) ולאחר הוראה בכתב מהפסיכיאטר המחוזי, אשר מאשר כי האדם מסוכן לעצמו או לאחרים. הדרך השניה רלוונטית רק למטופלים חוזרים (תופעה נפוצה בתחום רפואת הנפש), והיא דרישה לטיפול כפוי, גם אם המטופל אינו מהווה סכנה לעצמו או לאחרים. במידה והאדם לא מתייצב בזמנים שנקבעו לטיפול, ניתן, ואף מוציאים לו צו לאשפוז בכפייה.
ומה קורה לאחר האשפוז?
אשפוז בכפייה בהוראת הפסיכיאטר המחוזי אפשרי באופן חוקי רק לשבעה ימים. לאחר שבעה ימים יכולים הפסיכיאטרים המטפלים לבקש מהפסיכיאטר המחוזי הארכה של שבעה ימי אשפוז נוספים, בקשה שצריכה להיות מנומקת היטב, ומוגשת בכתב.
הארכה של אשפוז כפוי מעבר לאותם ארבעה עשר ימים שאישר הפסיכיאטר המחוזי דורשת עמידה מול ועדה פסיכיאטרית מחוזית שתבחן את המקרה הספציפי לגופו. אותה הועדה היא גם זו אליה יש להגיש ערעור במידה ורוצים לערער על ההחלטה לאשפוז הכפוי, ולצורך כך יש לשקול להתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום זה.
